נעים להכיר, אני תומר סדן

הרגע שבו משהו השתנה

אחרי שנים של עומס פנימי סביב הכדורסל, הגיע רגע אחד שזכור לי עד היום. עליתי לחימום לפני משחק, ופתאום היה לי ברור שאני לא צריך להיות שם יותר.

זה לא היה רגע דרמטי. לא כעס, לא פיצוץ, לא החלטה שנבעה ממשחק רע. זו הייתה הבנה שקטה: הזמן שלי כשחקן מקצועי הסתיים.

זה היה המשחק האחרון שלי.

אחרי הפרישה מצאתי את עצמי מול שאלה שלא באמת הכרתי לפני כן:

מי אני בלי הדבר שעשיתי כל החיים?

כל השנים ידעתי שאני שחקן כדורסל. פתאום הזהות הזו כבר לא החזיקה אותי, והיה צריך להתחיל לבנות משהו חדש.

מהספורט, דרך ההייטק, אל עולם האימון

אחרי הכדורסל המשכתי ללימודי הנדסה, ובהמשך השתלבתי בעבודה בהייטק. מבחוץ הדברים התקדמו: לימודים, עבודה, אחריות, תפקידים. אבל בפנים עדיין היה חיפוש.

מתוך צורך אישי להבין מה קורה לי ואיך אפשר לחיות אחרת, נחשפתי לעולמות של אימון, מיינדפולנס ועבודה פנימית.

מה שהתחיל כסקרנות הפך לתהליך משמעותי. למדתי להכיר את הדפוסים שלי, את הביקורת הפנימית, את המרדף אחרי תוצאה, ואת האופן שבו לחץ יכול לנהל אותנו בלי שנשים לב.

במקביל ללימודי התואר ולעבודה בהייטק, בחרתי להיכנס ללימודי אימון בגישה הוליסטית. מהר מאוד הבנתי שזה לא רק מקצוע שאני לומד — זו דרך שאני עובר בעצמי.

הגישה שלי היום

עם הזמן עברתי מתודעה שמבוססת בעיקר על תוצאה, שליטה וניצחון — לתודעה שמבוססת גם על דרך, נוכחות, בחירה וצמיחה.

זה לא אומר לוותר על הישגים.
זה לא אומר להוריד קצב.
וזה לא אומר להפסיק לרצות להתקדם.

בעיניי, העבודה המנטלית נועדה בדיוק להפך: לעזור לנו להמשיך להתקדם, אבל ממקום יציב יותר.

לפעול בתוך לחץ בלי להישאב אליו.
לפגוש מחשבות, פחדים וחוסר ודאות בלי לתת להם לנהל אותנו.
ולהביא יותר מהיכולת שלנו לידי ביטוי ברגעים שבהם זה באמת חשוב.

אני קורא לזה להגדיל את המעגל המנטלי — להרחיב את היכולת שלנו להכיל יותר ממה שהחיים מביאים, בלי לאבד את עצמנו בדרך.

היום

היום אני מאמן מוסמך מטעם רידמן וחבר לשכת המאמנים בישראל. אני משלב ניסיון חיים מעולמות הספורט ההישגי, ההייטק והאימון, יחד עם כלים מעולמות המיינדפולנס והאימון המנטלי.

אני מלווה אנשים וספורטאים שרוצים להמשיך להתפתח, לפעול עם יותר בהירות ובחירה, ולבנות יציבות פנימית שמחזיקה גם כשהקצב עולה.

אם הכדורסל לימד אותי משהו, זה שלחץ הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. השאלה היא לא איך להעלים אותו, אלא איך ללמוד לעבוד איתו — כדי להישאר מחוברים, יציבים ונוכחים גם בדרך להישגים.